הילוך שישי ליסינג בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב השייך לתובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה שהנהג ברכבה עצר את הרכב לאור הוראת תמרור "עצור". הוא החל לפנות ימינה על מנת להיכנס לנתיב הימני אולם הוא נאלץ לעצור עקב עומס בתנועה. לפתע, הגיח משמאלו בנתיב השמאלי אוטובוס שנהגו נסע במהירות ובחוסר זהירות וסטה אל תוך נתיב נסיעתו ופגע בו בעודו עומד. בהודעה שמסר הנהג וצורפה לכתב התביעה, הוא כתב שהוא החל לגלוש לכיוון ימין ונעמד בשל עומס בנתיב נסיעתו.

הנתבעת טענה כי נהג האוטובוס שהנו אוטובוס מפרקי, היה בנסיעה ישרה בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים. לפתע חש הנהג בחבטה בדופן האחורית ימנית של המפרקית אשר אורכה כ-20 מטר. הוא בלם מיד והתבונן במראה הימנית. או אז הוא הבחין ברכב התובעת שפגע בו. לטענתה בכיוון נסיעת רכב התובעת יש תמרור "עצור" וכי הנהג ברכב לא ציית לו.

בדיון שמעתי את עדויות הנהג ברכב התובעת ונהג האוטובוס. כן שמעתי את עדותו של נוסע שישב עם הנהג ברכב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת נהג האוטובוס.

אין מחלוקת בין הצדדים שבכיוון נסיעת רכב התובעת היה תמרור "עצור" וכי על נהג התובעת היה ליתן זכות קדימה לתנועה בכביש אליו הוא ביקש להשתלב.

נהג התובעת אמר שהתאונה ארעה בעת שהוא במהלך הפניה לנתיב הימני. לדבריו הוא עדיין לא סיים אותה והוא המתין בנתיב הימני. לפניו היו רכבים בנתיב הנסיעה לכיוון ימין. הוא אמר שהאוטובוס סטה אל עבר נתיב נסיעתו ופגע בו. בהתאם לגרסתו, היה מצופה כי האוטובוס יפגע לא רק ברכב התובעת אלא גם ברכבים שנמצאים בהמשך הנתיב הימני, אשר כאמור פניהם לכיוון הנסיעה. פגיעה שכזו לא הייתה. מכאן סביר יותר שרכב התובעת בלט מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי. כנראה תוך כדי גלישה. מה שגרם לפגיעה ולאירוע התאונה.

על פי גרסתו של נהג האוטובוס, הוא נסע בנתיב האמצעי. לא הייתה לו כל כוונה לסטות ימינה לנתיב הימני. לדבריו, התחנה הבאה שבא הוא היה אמור לעצור נמצאת במרחק של 3 צמתים מרומזרים בהמשך. הוא גם אמר, שעובר לתאונה, הוא ראה את רכב התובעת. העובדה שהאוטובוס בחלקו הגדול עבר על פני רכב התובעת והפגיעה היא רק בחלקו האחורי, מתיישבת עם גרסתו של נהג האוטובוס לפיה מי שנכנס לנתיב הנסיעה כנראה תוך כדי גלישה הוא נהג התובעת.

הנוסע ברכב התובעת אמר בעדותו שהפעם הראשונה שהוא מבחין באוטובוס זה כאשר האוטובוס מול הרכב. הוא הודה כי הוא עצמו לא היה עסוק בנהיגה אלא בדבר מה בתוך הרכב. לאור זאת לא ניתן היה ללמוד מעדותו על אחריות של נהג האוטובוס.

סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט – שכר עד בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

המזכירות תשלח את פס"ד לצדדים.

ניתן היום, א' אדר תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: